תשואה שנתית ממוצעת במדד S&P500, נומינלית ומתואמת מדד, בתקופות שונות החל משנת 1921, וכן תשואות היסטוריות של מדד ה S&P500, במאה השנים האחרונות
התשואה השנתית הממוצעת המצטברת (תשואת ריבית דריבית) של מדד ה S&P500, במאה השנים שבין 1921 ועד 2020 – הינה 10.65% נומינאלית, ו 7.73% מתואמת מדד.
בטבלה שלהלן, מוצגת התשואה השנתית הממוצעת המצטברת (תשואת ריבית דריבית), הן הנומינאלית והן מתואמת האינפלציה, של מדד ה S&P500, החל משנת 1921 כולל, ועד שנת 2020, בפרקי זמן משתנים בשנים האחרונות, כגון: 90, 80, 70 שנים וכו'.
שים לב, טווחי השנים שנבדקו (100 שנים, 90 שנים, 80 שנים וכו') נבחרו באופן שרירותי לחלוטין, בעיקר על מנת להדגים את התשואה שהשיג המדד בטווח הארוך, להבדיל מתשואה שהושגה בהשקעה קצרת טווח, בשנה ספציפית כלשהי ו/או על פני מספר שנים מועט.
כמו כן מובהר, כי אילו נמדדו פרקי זמן שונים, (לדוגמא: 98 שנים, ולא 100 שנים), או שנים אחרות (לדוגמא: משנת 1975 עד שנת 2015), התשואות השנתיות הממוצעות שהיו מתקבלות – היו וודאי שונות מהתשואות המופיעות בטבלה שלהלן.
לנוחותך, הנה קישור למחשבון ייעודי, שיציג לך את תשואת מדד ה S&P500, הנומינאלית ומתואמת האינפלציה, בכל תקופת זמן עפ"י בחירתך.
בנוסף, יש לקחת בחשבון, שביצועי העבר אינם מעידים על התשואות העתידיות שתושגנה במדד ה S&P500, אשר עשויות להיות נמוכות או גבוהות מהתשואות שהושגו בעבר.
טבלה המציגה את התשואה השנתית המצטברת הממוצעת במדד S&P500, בפרקי זמן שונים, במהלך 100 השנים האחרונות
| טווח השנים הנמדד | תשואה שנתית ממוצעת מצטברת - נומינאלית | תשואה שנתית ממוצעת מצטברת - מתואמת מדד |
|---|---|---|
|
100 שנים, משנת 1921 כולל, ועד 2020, כולל |
10.65% |
7.73% |
|
90 שנים, משנת 1931 כולל, ועד 2020, כולל |
10.26% |
6.84% |
|
80 שנים, משנת 1941 עולל, ועד 2020, כולל |
11.4% |
7.48% |
|
70 שנים, משנת 1951 כולל, ועד 2020, כולל |
11.1% |
7.51% |
|
60 שנים, משנת 1961 כולל, ועד 2020, כולל |
10.3% |
6.4% |
|
50 שנים, מ 1971 כולל, ועד 2020, כולל |
10.77% |
6.74% |
|
40 שנים, משנת 1981 כולל, ועד 2020, כולל |
11.5% |
8.62% |
|
30 שנים, משנת 1991 כולל ועד 2020, כולל |
10.73% |
8.38% |
|
20 שנים, משנת 2001 כולל, ועד 2020, כולל |
7.4% |
5.38% |
|
10 שנים, משנת 2011 כולל, ועד 2020, כולל |
13.66% |
12.07% |
|
5 שנים, משנת 2016 כולל, ועד 2020, כולל |
16.83% |
15.09% |
מה מיוחד במדד ה S&P500? מדוע לעקוב דווקא אחריו?
המדד משקף את הביצועים של 500 החברות הציבוריות בעלות שווי השוק הגדול ביותר, הנסחרות בבורסות האמריקאיות הראשיות (הבורסה לניירות ערך בניו יורק ונאסדא"ק), ונחשב לאינדיקטור מוביל לביצועי הכלכלה האמריקאית בכלל, ולשוק ההון האמריקאי בפרט.
בעבר, מדד הדאו ג'ונס, המורכב ממחירי מניות של 30 חברות ענק אמריקאיות, נחשב לאינדיקטור המוביל למגמות בשוק ההון האמריקאי, אבל עם השנים, מדד ה S&P500, המורכב ממספר מניות רב ומגוון הרבה יותר – תפס את מקומו כאינדיקטור מוביל.
היכן ניתן לראות את התשואות שהשיג מדד ה S&P500, בכל אחת מהשנים 1921 עד 2020?
בתחתית המאמר, צרפתי טבלה נוספת, המציגה את התשואות ההיסטוריות של מדד ה S&P500, בכל אחת מהשנים 1921 ועד 2020, כולל (סה"כ 100 שנים), ולצדן האינפלציה בכל אחת מהשנים הנ"ל.
בנוסף, רכזתי כמה עובדות מעניינות, שלכל משקיע בשוק ההון כדאי לדעת:
מהי התשואה השנתית הממוצעת של מדד ה S&P500?
בתחתית הטבלה שלמטה, תוכל לראות כי ממוצע התשואות האריתמטי של 100 השנים הנבדקות, 1921 כולל עד 2020 כולל, הינו 12.36%.
אלא שלממוצע האריתמטי הנ"ל (סיכום כלל התשואות השנתיות במהלך 100 השנים, חלקי 100) – יש מעט מאוד משמעות מבחינתך, וזאת משני טעמים:
סטיית התקן של התשואות השנתיות גבוהה מאוד.
לדוגמא:
בשנת 1931 – המדד ירד ביותר מ 44%, ואילו בשנת 1933 – המדד עלה ביותר מ 56%.
לכן, בסטיות תקן גדולות כ"כ, יש מעט מאוד משמעות לממוצע המחושב לשנה בודדת.
זה בערך כמו לעמוד בגיגית של מים רותחים, להחזיק את הראש במקפיא, ולומר שבממוצע הטמפרטורה נעימה לך….
ממוצע אריתמטי פשוט, לא מציג את התמונה המלאה ועלול להטעות.
לדוגמא:
נניח שהושקעו במדד 100 ש"ח.
עוד נניח, שבשנה הראשונה – המדד עלה 50%, ואילו בשנה השנייה – המדד ירד 50%.
במקרה הזה, ממוצע התשואות האריתמטי יהיה 0 (אפס).
הנה החישוב:
0 = 2 / (50 – 50+)
אולם שווי ההשקעה שלנו ירד בפועל מ 100 ל 75…
הינה החישוב:
75 = 0.5 * 1.5 * 100
מהסיבות המפורטות מעלה, הממוצע הגיאומטרי (הממוצע המצטבר לאורך 100 השנים, שמתחשב באפקט הריבית דריבית), ישקף לנו בצורה נאמנה יותר את תשואת המדד.
התשואה השנתית הממוצעת המצטברת (התשואה הגיאומטרית) של מדד ה S&P500, הינה כאמור 10.65% נומינאלי, ו 7.73% ריאלי (מתואם מדד).
מהו שיעור הירידה הגבוה ביותר של מדד הS&P500, מאז שנת 1921?
אלה הם שיעורי הירידה הגבוהים ביותר במדד ה S&P500, בשנה בודדת (החל משנת 1921):
- בשנת 1931, המדד ירד ב 44.2%.
- בשנת 2008, המדד ירד ב 35.63%.
- בשנת 1937, המדד ירד ב 32.11%.
שיעור הירידה המצטבר הגבוה ביותר של המדד מאז שנת 1921:
בשנים 1929 עד שנת 1931 כולל, המדד ירד 4 שנים ברציפות (9.46% -, 22.72% -, 44.2% -, 5.81% – בהתאמה) – ירידה מצטברת בשיעור 63.22%.
לשם השוואה, במשבר ה SUBPRIME, בשנים 2007 – 2008, הירידה השנתית המצטברת עמדה על 36.55%.
ואילו במשבר הקורונה של שנת 2020, בסה"כ השנתי, המדד עלה (!) ב 17.87% (המדד ירד בתחילת השנה, התאושש בהמשך, ובסוף השנה שבר שיאים חדשים…).
מהו שיעור העלייה הגבוה ביותר במדד ה S&P500 מאז שנת 1921?
אלה הם שיעורי העלייה הגבוהים ביותר במדד ה S&P500, בשנה בודדת (החל משנת 1921):
- בשנת 1933, המדד עלה ב 56.75%.
- בשנת 1935, המדד עלה ב 54.93%.
- בשנת 1928, המדד עלה ב 47.57%.
שיעור העלייה המצטבר הגבוה ביותר של המדד מאז שנת 1921:
בשנים 1921 עד שנת 1928 כולל, המדד עלה 8 שנים ברציפות – עליה מצטברת בשיעור 440.68%.
מהו אחוז השנים בהם מדד ה S&P500 עלה, מתוך 100 השנים הנבדקות?
מדד ה S&P500 עלה ב 74 מתוך 100 השנים שבין שנת 1921 כולל, לשנת 2020 כולל.
ביתר 26 השנים – מדד ה S&P500 – ירד.
יוצא אפוא, שמדד ה S&P500, עלה ב 74% מהזמן, או במילים אחרות – על כל שנה של ירידה במדד, היו כ 3 שנים של עליות.
האם תשואה ריאלית בשיעור 7.73% היא תשואה טובה?
תשואה שנתית ריאלית בשיעור 7.73%, תאפשר לך להכפיל את שווי ההשקעה שלך מדי כ 9.333 שנים.
לדוגמא:
אם תשקיע 1 מיליון ש"ח בתשואה של 7.73% בריבית דריבית – אזי בעוד כ 9 שנים, סכום ההשקעה שלך יצטבר לכדי 2 מיליון ש"ח.
אם תמשיך בהשקעה למשך 9 שנים נוספות – 2 מיליון יהפכו ל 4 מיליון, וכעבור 9 שנים נוספות ל 8 מיליון, וכך הלאה…
על מנת לחשב בקלות ובמהירות כמה זמן דרוש להכפיל סכום כלשהו בתשואה נתונה – תוכל להשתמש "בכלל 72". הנה ההסבר ל"כלל 72" ואיך להשתמש בו.
האם המשקיע הממוצע מסוגל להשיג את תשואת ה S&P500?
כן, המשקיע הממוצע מסוגל בהחלט להשיג תשואה קרובה מאוד לתשואת מדד ה S&P500, ואפילו די בקלות.
המשקיע לא צריך לרכוש את כל 500 המניות המרכיבות את המדד, אלא פשוט לרכוש קרן סל או קרן המחקה את מדד ה S&P500, ולהשיג תשואה קרובה מאוד לתשואות המדד (מנהלי הקרנות לא מבטיחים להשיג את תשואת המדד, אלא להשתדל להשיג אותה).
ראוי לציין, כי קיימות כמה וכמה קרנות סל / קרנות המחקות את מדד ה S&P500.
לרוב, הביצועים של הקרנות הנ"ל אינם שונים בהרבה מקרן לקרן, שכן הן מחקות את אותו המדד בדיוק, אבל דמי הניהול בהן עשויים להיות שונים.
לכן, כדאי לבחור את הקרן הסל / הקרן מחקת המדד, שדמי הניהול בה הם אפס או קרובים לכך (קיימת יותר מקרן אחת כזו).
כמו כן, מעת לעת, כדאי לעקוב אחרי דמי הניהול, ולוודא שנותרו בשיעור אפס (לדמי הניהול יש נטייה מוזרה לעלות לפעמים…).
יש עוד משהו שכדאי לדעת כדי להשיג את התשואה הממוצעת של ה S&P500?
הנה 5 עובדות נוספות שכדאי לדעת לפני שמשקיעים במדד ה S&P500:
ביצועי המדד בעבר, אינם מעידים על התשואות העתידיות.
ביצועי המדד בעתיד יהיו כנראה שונים מביצועי העבר, והם עשויים להיות גרועים או טובים יותר.
יש לקחת בחשבון, שבכל השקעה קיים סיכון מסוים, וגם במקרה הזה – דבר אינו מובטח ואינו וודאי.
השגת ממוצע התשואות השנתי של מדד ה S&P500, כרוכה ברכישת המדד ואחזקתו לאורך זמן – רצוי למשך 5 שנים וצפונה.
אל תנסה לתזמן את השוק!
בפרקי זמן קצרים, המדד תנודתי מאוד, התנהגותו אקראית כמעט לחלוטין, ולא ניתן לצפות אותה.
בנוסף, כניסות ויציאות תכופות מההשקעה – יורידו את ממוצע התשואות שלך בשל עמלות קנייה ומכירה, ובשל המיסים שיגבו מתוך הרווחים (אם וככל שיהיו רווחים).
מחקרים מראים, שאפילו מקצוענים מתקשים להכות את השוק לאורך זמן.
למעשה, בין 80% ל 96% מקרנות הנאמנות המנוהלות (תלוי על איזה מחקר מסתמכים) – אינן מצליחות להכות לאורך זמן את תשואות מדד ה S&P500, ותשואותיהן לאורך זמן נמוכות יותר מתשואות המדד.
קח בחשבון, שבכל הנוגע לבחירת מניות ספציפיות ותזמון קנייה ומכירה שלהן – למנהלי הקרנות המקצוענים הנ"ל, יש כנראה יותר זמן, יותר ידע ויותר ניסיון, מאשר לך …
אז מה גורם לך לחשוב שדווקא אתה תצליח במקום שהם נכשלו?!
לכן, במקום להשקיע במניות ספציפיות בתקווה להשיג תשואה העולה על תשואת המדד – יש היגיון רב, להעדיף השקעה במדד עצמו "ולהסתפק" בתשואת השוק.
אני סבור, שהשקעה במדדים עדיפה על השקעה במניות ספציפיות, וזאת ממגוון סיבות:
ההשקעה פשוטה מאוד ליישום, אינה דורשת השקעת זמן בבחירת מניות, הסיכוי להפסד מלא של קרן ההשקעה נמוך מאוד, ובנוסף – ניתן להשיג תשואות גבוהות משל רובם המוחלט של המשקעים, לרבות המקצוענים שבהם.
ירידות בשוק ומחירים נמוכים – צריכים לגרום לך לשמוח ולחגוג (אם יש לך כסף לקנות עוד).
כשאתה קונה את המדד במחירי ריצפה, אתה יכול לצפות לרווחים נאים, ולמחירים גבוהים יותר בעתיד.
בעת שהמחירים "ברצפה" – יכול להיות שכדאי להגדיל את ההשקעה.
המחירים גבוהים והרווחים נאים? ברכותיי, אבל תירגע – זה הזמן להיות זהיר.
לא לעולם חוסן.
השוק תנודתי, ויבואו גם זמנים קשים, בהם מחירי המניות יצנחו – בוודאות!.
כשהמחירים גבוהים, יכול להיות, שזה זמן טוב לממש חלק מהרווחים.
האם יש דרך להשיג תשואות גבוהות יותר מממוצע התשואה השנתי המצטבר של מדד ה S&P500?
כן. ישנן טקטיקות השקעה, שמנצלות את התנודתיות הטבעית של מדד ה S&P500, ומאפשרות למשקיע להשיג תשואות עודפות – גם אם הוא ממשיך להשקיע במדד ה S&P500 עצמו.
אחת הטקטיקות הפשוטות והקלות ביותר ליישום נקראת " Dollar cost averaging", או בתרגום חופשי לעברית: "מיצוע העלות" (מיצוע מהמילה "ממוצע").
מהות השיטה היא, להשקיע סכום כסף קבוע (לדוגמא: 1,000 ש"ח), במרווחי זמן קבועים (לדוגמא: אחת לחודש), וזאת בין אם השוק עולה ובין אם השוק יורד.
הנה דוגמא להמחשה:
מקור הגרף – האתר MACROTRENDS.NET
אפשר לראות בגרף, שבחודש אוקטובר 2007, ובחודש אוקטובר 2013, מדד ה S&P500 עמד על כ 2,000 נקודות (התקופה מסומנת בקווים אדומים אנכיים), כשבין התקופות – המדד היה נמוך יותר.
כלומר, מי שהשקיע במדד בדיוק באוקטובר 2007 – היה מופסד על השקעתו עד אוקטובר 2013 (במשך 6 שנים), ב 10/2013 השקעתו חזרה לערכה הראשוני (2,000 נקודות), ורק אחר כך – המשקיע החל להרוויח.
לעומת זאת, אם המשקיע היה נוקט בטקטיקת השקעה של Dollar cost averaging, ומשקיע סכום כסף קבוע בפערי זמן קבועים (מסומנים בגרף בעיגולים אדומים) – הרי שהמחיר הממוצע בו היה רוכש את מדד ה S&P500 היה וודאי נמוך מ 2,000 נקודות.
על כן, באוקטובר 2013, כשהמדד חזר לערך של 2,000 נקודות – המשקיע שנקט ב Dollar cost averaging, היה כבר מורווח על השקעתו, היות שמחיר הרכישה הממוצע שלו היה נמוך מ 2,000 נקודות.
לעומת זאת, המשקיע הראשון, שהשקיע את כל כספו בבת אחת באוקטובר 2007 (במחיר של 2,000 נקודות) – הצליח רק להתאזן.
לסיכום –
קיימות טכניקות השקעה, שנקיטה בהן, עשויה להשיג למשקיע תשואה גבוהה יותר מהתשואה הממוצעת שהושגה ע"י מדד ה S&P500 בפרק זמן נתון.
דוגמא לתיק שהשיג תשואה גבוהה ממדד ה S&P500, ניתן לראות ב"תיק ההשקעות שלי".
מה עדיף - לבצע את ההשקעה בבת אחת? או לחלק את הסכום בין מספר פעימות השקעה, בפרקי זמן קבועים (Dollar cost averaging)?
סטטיסטית, יהיה נכון יותר להשקיע את כל הסכום בבת אחת, ולא לפזר את ההשקעה בין מספר פעימות שיבוצעו על פני תקופה.
הסיבה לכך היא, שסטטיסטית, השוק עולה בתדירות גבוהה בהרבה מהתדירות שבה הוא יורד (ב 100 השנים האחרונות, השוק עלה ב 74 מתוך 100 שנים).
לפיכך, מכיוון שקיים סיכוי גבוה יותר שערך המדד בעתיד יהיה גבוה מערכו היום – הגיוני יותר לבצע את כל ההשקעה היום, ולהימנע מרכישת המדד במחירים שצפויים להיות גבוהים יותר.
יחד עם זה, ישנם משקיעים שיעדיפו לפצל את ההשקעה, ולבצע אותה במספר פעימות במרווחי זמן קבועים.
הסיבה לנקוט בטקטיקה כזו היא בעיקר פסיכולוגית / רגשית:
באותם מקרים שבהן השוק יורד מיד לאחר ביצוע ההשקעה הראשונית – יהיו בידי המשקיע סכומי כסף נוספים, שהוא יוכל להשקיע במחירים נמוכים יותר, וכך למצע כלפי מטה את מחיר הרכישה שלו.
נקיטה בטכניקה הזו, תמנע את התסכול הכרוך בלראות את ההשקעה שלך צונחת מיד לאחר ביצוע הרכישה הראשונית, ובהחלט עשויה להתאים יותר לחלק מהמשקיעים.
קודם כתבת שהשקעה בטקטיקת Dollar cost averaging, עשויה להשיג תשואה גבוהה מהתשואה הממוצעת של המדד, ואח"כ כתבת שדווקא עדיף להשקיע את כל הכסף בבת אחת. האם אין כאן סתירה?
לא, אין כאן סתירה, ואני אסביר:
נניח שאתה מעוניין להשקיע 100,000 ש"ח במדד ה S&P500.
מבחינה סטטיסטית, יהיה נכון יותר להשקיע את כל ה 100,000 ש"ח בבת אחת, מאשר לפצל את הסכום, ולבצע השקעה, אחת לחודש, במשך 10 חודשים.
מבחינה סטטיסטית, השקעת כל הסכום בבת אחת, צפויה להניב לך תשואה גבוהה מאשר בפיצול ההשקעה בין מספר פעימות.
התועלת בטקטיקה ה"Dollar cost averaging", באה לידי ביטוי דווקא במסגרת השקעה השוטפת שאתה מבצע לאורך השנים, אחרי שכבר השקעת את ההון הראשוני.
הנה ההסבר לכך:
ככלל, כדאי להפריש ולהשקיע אחוז מסוים מההכנסה החודשית, לטובת פנסיה או לטובת מטרות אחרות שהצבת לעצמך.
מטבע הדברים, הסכומים שניתן להפריש מתוך השכר החודשי הם נמוכים יחסית, ולרוב אינם עולים על אלפי ש"ח בודדים.
השקעת הסכומים האלה במדד, באופן שוטף, חודש בחודשו, בשיטת Dollar cost averaging, בנוסף להשקעה הראשונית בסך 100,000 ש"ח שכבר בוצעה – עשויה להשיג תשואה מצטברת גבוהה יותר מהתשואה שהייתה מושגת מהשקעת סכום חד פעמי בלבד.
לדוגמא:
אם התשואה הממוצעת המצטברת, מתואמת המדד, של ה S&P500 – הינה 7.73% לשנה, אזי השקעת סכומים נוספים בשיטת Dollar cost averaging, עשוי להשיג לך תשואה ממוצעת גבוהה יותר – לדוגמא: 8.5% לשנה (זה לא נתון אמתי, אלא להמחשה בלבד).
לסיכום:
אם יש לך הון צבור כלשהו, סטטיסטית, כדאי להשקיע אותו בבת אחת, ומרגע זה ואילך, להשיג את תשואת המדד.
לגבי ההשקעה השוטפת, חודש בחודשו, שאתה מבצע בשיטת Dollar cost averaging (מצב שעשוי להיות רלוונטי כאשר אין לך הון צבור להשקיע בבת אחת, או שכבר השקעת את ההון הצבור שלך בבת אחת):
החלק של ההשקעה שמבוצע בשיטת ה Dollar cost averaging, עשוי להשיג תשואה גבוהה יותר מהתשואה הממוצעת של המדד, מכיוון שהשיטה מנצלת ירידות זמניות במדד, וממצעת כלפי מטה את מחיר הרכישה של המדד.
מי שמעוניין ללמוד עוד על הפרשה שוטפת לחיסכון / השקעה, מוזמן לקרוא על כך במאמר "11 הרגלים של אנשים עשירים".
ציינת קודם, שרובם המוחלט של המשקיעים, כולל המקצוענים שבהם, אינם מצליחים להכות את המדד לאורך זמן. אם כך, איך ייתכן, שבאמצעות טקטיקת Dollar cost averaging ניתן להשיג תשואות גבוהות מהממוצע המצטבר השנתי של מדד ה S&P500?
לא, אין כאן סתירה, והנה ההסבר לכך:
המחקרים עליהם אני מדבר, השוו את הביצועים ארוכי הטווח של מדד ה S&P500, מול הביצועים ארוכי הטווח של תיקי השקעות מנוהלים.
בתיקי השקעה מנוהלים, מנהלי התיקים בוחרים מניות ספציפיות להשקיע בהן, וגם מתזמנים את הרכישה והמכירה של כל מניה, וזאת בתקווה להשיג את התשואה הגבוהה ביותר האפשרית, וכמובן גם גבוהה יותר מתשואת השוק.
בהשוואה הזו, מעט מאוד מנהלי תיקים הצליחו להכות, לאורך זמן, את תשואת מדד ה S&P500 – שאותה ניתן כאמור להשיג, באמצעות השקעה פאסיבית במדד עצמו, בלי לבחור מניות ספציפיות, ובלי לנסות לתזמן קנייה ומכירה של מניות.
אז איך טקטיקת Dollar cost averaging מצליחה להשיג תשואה גבוהה יותר?
בטקטיקת ה Dollar cost averaging, ההשקעה ממשיכה להתבצע במדד ה S&P500 עצמו, תוך ניצול התנודתיות הטבעית של המדד והירידות הזמניות בו, על מנת למצע כלפי מטה את מחיר הרכישה של המדד.
יוצא אפוא, שבאמצעות טקטיקות השקעה מסוימות במדדים עצמם – ניתן להשיג תשואות גבוהות מהתשואה המצטברת הממוצעת של ה S&P500.
פרט ל Dollar cost averaging, האם יש טקטיקות נוספות שעשויות להשיג תשואות גבוהות מהתשואה השנתית הממוצעת של מדד ה S&P500?
קיימות טקטיקות נוספות, שאני משתמש בהן בעצמי בתיק ההשקעות שלי, על מנת להשיג תשואות גבוהות מתשואת ה S&P500.
בחרתי להתייחס לטקטיקת ה Dollar cost averaging, מכיוון שהיא מוכרת, נפוצה מאוד, קלה ליישום ומשיגה תוצאות נהדרות.
יחד עם זה, ישנן טקטיקות נוספות להשגת תשואות עדיפות על תשואת ה S&P500, כגון:
שימוש במדדים אחרים (לדוגמא: נאסד"ק 100, Russell 2000 וכו'), שימוש בקרנות סל ממונפות, שילוב של קרנות סל בעלות מאפיינים מנוגדים בתמהילים משתנים בהתאם להתנהגות השוק, הגדלת היקף ההשקעה השוטפת במדד דווקא בעת ירידות מחירים וכו'.
לא אוכל להסביר את כל אחת מהטכניקות הנ"ל במסגרת המאמר הנוכחי, אך אציין שלכל אחת מהטכניקות יש יתרונות וחסרונות, וכי טכניקה שתתאים למשקיע אחד – עשויה שלא להתאים למשקיע אחר…
יחד עם זה, מי שמעוניין להתרשם מפוטנציאל התשואות שניתן להשיג באמצעות השקעה פאסיבית במדדים – מוזמן לצפות בהרכב תיק ההשקעות שלי, ולהתרשם מביצועיו בכלל ובהשוואה לביצועי מדד ה S&P500 בפרט.
טבלת התשואות ההיסטוריות של מדד ה S&P500, בכל אחת מהשנים, החל משנת 1921 עד שנת 2020 כולל, וכן שיעורי האינפלציה בכל אחת מהשנים הנ"ל.
| השנה | תשואה שנתית נומינלית | אינפלציה שנתית |
|---|---|---|
|
1921 |
10.14% |
10.5% – |
|
1922 |
29.07% |
6.15% – |
|
1923 |
5.44% |
1.79% |
|
1924 |
27.09% |
0.0% |
|
1925 |
25.82% |
2.34% |
|
1926 |
11.5% |
1.14% |
|
1927 |
37.1% |
1.69% – |
|
1928 |
47.57% |
1.72% – |
|
1929 |
9.46% – |
0.0% |
|
1930 |
22.72% – |
2.34% – |
|
1931 |
44.2% – |
8.98% – |
|
1932 |
5.81% – |
9.87% – |
|
1933 |
56.75% |
5.11% – |
|
1934 |
8.01% – |
3.08% |
|
1935 |
54.93% |
2.24% |
|
1936 |
32.55% |
1.46% |
|
1937 |
32.11% – |
3.6% |
|
1938 |
17.5% |
2.08% – |
|
1939 |
2.98% |
1.42% – |
|
1940 |
8.91% – |
0.72% |
|
1941 |
9.09% – |
5.0% |
|
1942 |
21.74% |
10.88% |
|
1943 |
23.6% |
6.13% |
|
1944 |
19.67% |
1.73% |
|
1945 |
39.35% |
2.27% |
|
1946 |
12.05% – |
8.33% |
|
1947 |
2.56% |
14.36% |
|
1948 |
9.51% |
8.07% |
|
1949 |
17.48% |
1.24% – |
|
1950 |
34.38% |
1.26% |
|
1951 |
21.92% |
7.88% |
|
1952 |
14.69% |
1.92% |
|
1953 |
3.01% |
0.75% |
|
1954 |
46.79% |
0.75% |
|
1955 |
28.91% |
0.37% – |
|
1956 |
6.87% |
1.49% |
|
1957 |
5.81% – |
3.31% |
|
1958 |
40.38% |
2.85% |
|
1959 |
7.63% |
0.69% |
|
1960 |
6.53% |
1.72% |
|
1961 |
19.09% |
1.01% |
|
1962 |
2.59% – |
1.0% |
|
1963 |
21.21% |
1.32% |
|
1964 |
15.98% |
1.31% |
|
1965 |
11.6% |
1.61% |
|
1966 |
6.41% – |
2.86% |
|
1967 |
16.12% |
3.09% |
|
1968 |
10.62% |
4.19% |
|
1969 |
8.55% – |
5.46% |
|
1970 |
7.54% |
5.72% |
|
1971 |
14.0% |
4.38% |
|
1972 |
17.86% |
3.21% |
|
1973 |
16.29% – |
6.22% |
|
1974 |
21.08% – |
11.04% |
|
1975 |
39.19% |
9.13% |
|
1976 |
11.21% |
5.76% |
|
1977 |
9.04% – |
6.5% |
|
1978 |
16.24% |
7.59% |
|
1979 |
17.12% |
11.35% |
|
1980 |
26.02% |
13.5% |
|
1981 |
7.22% – |
10.32% |
|
1982 |
30.11% |
6.16% |
|
1983 |
20.37% |
3.12% |
|
1984 |
7.92% |
4.32% |
|
1985 |
26.39% |
3.56% |
|
1986 |
31.40% |
1.86% |
|
1987 |
2.39% – |
3.65% |
|
1988 |
17.92% |
4.14% |
|
1989 |
22.97% |
4.82% |
|
1990 |
0.85% – |
5.44% |
|
1991 |
31.95% |
4.21% |
|
1992 |
7.74% |
3.01% |
|
1993 |
11.71% |
2.99% |
|
1994 |
1.15% |
2.56% |
|
1995 |
35.32% |
2.83% |
|
1996 |
27.36% |
2.95% |
|
1997 |
27.91% |
2.29% |
|
1998 |
15.58% |
2.21% |
|
1999 |
15.58% |
2.21% |
|
2000 |
5.21% – |
3.36% |
|
2001 |
13.47% – |
2.85% |
|
2002 |
20.13% – |
1.58% |
|
2003 |
28.57% |
2.28% |
|
2004 |
6.04% |
2.66% |
|
2005 |
10.12% |
3.39% |
|
2006 |
13.38% |
3.23% |
|
2007 |
1.44% – |
2.85% |
|
2008 |
35.63% – |
3.84% |
|
2009 |
33.32% |
0.36% – |
|
2010 |
16.38% |
1.64% |
|
2011 |
3.38% |
3.16% |
|
2012 |
16.19% |
2.07% |
|
2013 |
25.58% |
1.46% |
|
2014 |
13.46% |
1.62% |
|
2015 |
3.46% – |
0.12% |
|
2017 |
24.98% |
2.13% |
|
2018 |
4.76% – |
2.49% |
|
2019 |
28.13% |
1.76% |
|
2020 |
17.87% |
1.23% |
|
ממוצע אריתמטי של 100 השנים |
12.36% |
2.67% |
|
ממוצע גיאומטרי של 100 השנים |
10.65% |
2.59% |
אהבת את המאמר?
חושב שהוא יכול להועיל למישהו?
אם כן, תהיה נחמד ושתף אותו בבקשה עם חבר… : )
אזהרה
קריאת המאמר כפופה לתנאי השימוש באתר.
הכותב אינו יועץ השקעות ואינו יועץ פנסיוני.
כל האמור במאמר הינו דעתו האישית בלבד של הכותב, שהועלתה על הכתב למטרות בידוריות ו/או על מנת להסב את תשומת לבו של הקורא.
אין לראות באמור התחייבות להשגת תשואות ו/או רווח כלשהו.
המאמר הינו כללי מאוד, לא בהכרח מדויק, ואינו מתיימר למצות את החוקים ו/או הדין הרלוונטיים באילו מהנושאים המוזכרים בו.
הכותב לא מתחייב לתקן ו/או לעדכן את המאמר, אם וככל שיחולו שינויים ו/או עדכונים במידע ו/או בחוקים הרלוונטיים לנושאים שעלו במאמר.
אין לראות במאמר ייעוץ ו/או שיווק השקעות מכל סוג שהוא, והוא אינו תחליף לייעוץ מקצועי אישי מאת בעל מקצוע ו/או הכשרה ו/או רישיון מתאימים, המתחשב בנתוניו ו/או בצרכיו האישיים של כל אדם.
יש להפעיל שיקול דעת. כל המסתמך על המאמר בביצוע אילו מהפעולות שהוזכרו בו – עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
